<h1>שאילתות פרשת חיי שרה שאילתא ט"ו</h1>
<h2>דף ח:</h2>
שאילתא דאילו מאן דאיתרע ליה מילתא דאבילותא לבר מינן מיחייביה למיעל לגביה ולנחמיה דהכי אשכחן דכד נח נפשיה דאברהם אבונא איתחזי ליה קב"ה ליצחק בריה ונחמיה דכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו ומחייבינן לאברויה במיכלא ובמשתיא לפכוחי צעריה [כתובות ח':] אמר עולא ואמרי לה במתניתא עשרה כוסות תיקנו חכמים בבית האבל ג' קודם אכילה לפתוח בני מיעיו וג' בתוך אכילה כדי לשרות אכילה שבמיעיו וד' לאחר סעודה אחד כנגד הזן ואחד כנגד ברכת הארץ ואחד כנגד בונה ירושלם ואחד כנגד הטוב והמטיב הוסיפו עליהן עוד ד' אחד כנגד חזני העיר ואחד כנגד פרנסי העיר ואחד כנגד בית המקדש ואחד כנגד רבן גמליאל בשלמא חזני העיר ופרנסי העיר משום דמחזקי במלתא דאבלים אלא רבן גמליאל מאי היא דתני' בראשונה היתה קשה הוצאתו של מת לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו מניחין אותו ובורחין וכשמת רבן גמליאל ניהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם לצאת בבגדי פשתן אמר רב פפא האידנא נהוג עלמא לצאת אפילו בצרדא בר זוזא [מ"ק כ"ז.] בראשונה היו מוליכין לבית האבל עשירים בקלתות של זהב ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל מוליכין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים [סנהדרין י"ט.] בראשונה היו אבלים עומדים וכל העם עוברים והיו שתי משפחות בירושלם מתגרות זו בזו זאת אומרת אני עוברת תחלה וזאת אומרת אני עוברת תחלה התקינו שיהו אבלים עוברים וכל העם עומדים [מ"ק שם] בראשונה היו משקים בבית האבל עשירים בכלי זכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל משקים בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים שהיו פניהם מושחרות מפני הרעב והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל מכסין מפני כבודן של עניים [מ"ק שם] בראשונה היו מניחין מוגמר תחת חולי מעיים מתים והיו חולי מעיים חיים מתביישין התקינו שיהו מניחין תחת הכל מפני כבודן של בני חולי מעיים חיים בראשונה היו מטבילים כלים על גבי נדות מתות והיו נדות חיות מתביישות התקינו שיהו מטבילין על כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות בראשונה היו מטבילין כלים על גבי זבים מתים והיו זבים חיים מתביישין התקינו שיהו מטבילין על גבי הכל מפני כבודם של זבים חיים בראשונה היו עשירים מוציאים בדרגש ועניים בכליבה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל מוציאין בכליבה מפני כבודם של עניים התחילו שותין ומשתכרין החזירו הדבר ליושנו וכד מברכין ברכת מזונא לאבל מתבעי ליה לברוכי אל אמת דיין אמת דתניא [ברכות מ"ו:] מה הן אומרים בבית האבל ברוך הטוב והמטיב רבי עקיבא אומר דיין אמת ולתנא קמא הטוב והמטיב ולא דיין אמת ומאי שנא בבית האבל בכל דוכתא נמי הכי מברכין אלא הטוב והמטיב ואל אמת ר' עקיבא אומר דיין אמת לחודיה מר זוטרא איקלע לבי רב אשי ומטיא מילתא ובריך הטוב והמטיב אל אמת דיין שופט בצדק ושליט במעשיו שאנחנו עמו ועבדיו ובכל חייבים אנו להודות לו ולשבחו.
